פרפר

סיור פליאה

לא אני, לא איש מלבדי יוכל ללכת בדרך הזאת למענך,

עליך ללכת בה בעצמך.

היא לא רחוקה, היא בהישג יד,

אולי אתה הולך בה מיום הולדתך ולא ידעת,

אולי היא בכל מקום בים וביבשה. 

                                                   וולט ויטמן

תפיסת הלמידה

פליאה. הפליאה היא הבסיס לסקרנות. יש בה מרכיב אותנטי המניע את שאר התהליכים הנלווים לה - חדווה. לכאורה הפליאה היא מושג טבעי המזוהה עם הילדות. לצערנו, בית הספר, כחלק בלתי נפרד מהילדות, עלול להיתפס, באופן שגוי, כמנוגד לרעיון הפליאה. ולראיה השיר "חמש שנים על מיכאל, עברו בריקודים, בטל ישב מעבודה, חופשי מלימודים" (יצחק כצנלסון). הניגוד נובע מהיות בית הספר מוסד פורמלי התחום במרחב ובזמן, בעוד שהפליאה מייצגת את ההפך. התפיסה שבבסיס יחידת לימוד זו היא יצירת מרחב לפליאה שאינה מעשה אישי בלבד, אלא מעשה קונסטרוקטיבי, של בניית מושג משותף, סביב המושג 'שאלה'. יצירת המרחב נעשית על ידי שימוש באובייקטים מוחשיים ומופשטים (תאוריית למידה קונסטרוקטיביסטית). אנחנו מגדירים ארבעה ממדים/אובייקטים כדי לאפשר את הפליאה: מקום, זמן, חברה, משקפיים. התלמידים יוצאים בזוגות לסיורים עם תיק שאלות ופלאות. ליחידה זו שני תוספים טכנולוגיים: חפצים המגלמים פרספקטיבה (למשל, זכוכית מגדלת) ועמודי מודעות דיגיטליים לכתיבת השאלות. מהות היחידה הזו היא הדבר עצמו - חשוב לא לגלוש ולנסות לענות על השאלות, אלא לעודד את התלמידים להישאר בשאלה. הדיון בשאלות הוא חשוב מאוד ומטרת לוח השאלות היא לתעד את השאלות לאורך זמן ובתוך הקשר. אנחנו בונים את המושג 'שאלה' ובאמצעותו את ערך הפליאה.

עקרונות למידה

למידה מתווכת אובייקט

ערכים תרבותיים, במקרה הזה סקרנות ופליאה, מגולמים באמצעים פיזיים. אלו מנכיחים את הערכים ונוצרים בגללם. בחרנו ליצור תיק פלאות שיגשר בין המופשט לקונקרטי. בחרנו במודע באמצעים לא דיגיטליים על אף שלרובם חלופות דיגיטליות

לצאת בשאלה

השיתוף של השאלות והתיעוד שלהן (בטח יהיו כאלה שיישארו פרטיות) מבנה ומנכיח את הרעיון. ההתייחסות לשאלות באמצעות דיון מהדהדת את המושג , כאשר הדיון מתנהל באופן סינכרוני (כיתה) ואסינכרוני (רישום). השאלה עצמה הופכת לחלק מהאובייקט

מהלך הלמידה

עלה

שיקולי תכנון לשיעור

יחידת לימוד זו דורשת חשיבה על בניית מושג משותף. בתהליך הבניית המושג יינתן מקום מכובד לשאלות, אבל גם לדברים שעוררו פליאה – בתיעוד, בדיון, בהרהור, בזמן ובמרחב. בסיום כל מהלך מומלץ שתציינו לעצמכם דבר אחד שהפליא אתכם בתלמידיכם, ואולי גם שאלה. אל תשכחו לפנות לעצמכם זמן ומרחב לכך ואולי אף ליצור פנקס פלאות משלכם.

מהלך

את סיורי הפליאה יכול כל מורה להוביל בדרכים מגוונות בעזרת כלים טכנולוגיים או בלעדיהם או בעזרת כלי מדידה או בלעדיהם. אנו נציע שני מודלים לפעולה בהתאם לתפיסת הלמידה שלנו. אם בחרתם מודל אחד, נסו בפעם הבאה את המודל השני. אם התלמידים יצאו בזוגות, אפשר בפעם הבאה לשלוח אותם בקבוצה קטנה.

לאחר כל סיור מגיע שלב הדיון במליאה: 

את מליאת הכיתה מומלץ לפגוש באחד המרחבים החוץ-כיתתיים. כל זוג מציג את מממצאיו, כלומר את התגליות שמצא ואת השאלה שניסח בעקבות זאת. חשוב לזכור שהמשגת השאלה היא השלב שלאחר ההתפעלות מהמציאות ומהתגליות, אחרת נוצר ניכור בין חוויית החיפוש החופשי לבין הניסוח ה"נכון" שלו כשאלה. נחדד כי אין המטרה לענות על השאלה, אלא לבחון אותה: האם היא שאלה פורייה? אל

בשלב זה אין צורך שכל שאלה תענה על כל הפרמטרים שלעיל, מכיוון שאין מטרתנו להגיע לכדי תהליך חקר שלם. חשוב כי התלמידים יתרגלו שאילת שאלות, ילמדו להתבונן בשאלות שהם רשמו ולהגיב על שאלות שרשמו חבריהם. כל זאת כדי להעמיק את יכולת ההתבוננות שלהם במרחב. להרחבה ראו להמציא שאלות פוריות/יורם הרפז

מודל א': ציידי שאלות

התלמידים יצאו בזוגות לסיור במרחבי החוץ, במרחבים הציבוריים של בית הספר ובמרחבים שמחוצה לו. מטרת יציאה זו היא לטייל בעיניים סקרניות ולשאול שאלות על המרחב שכביכול מוכר להם מאוד. את השאלות התלמידים רושמים בפלטפורמה דיגיטלית שלאחר מכן מאפשרת דיון במליאה. אפשר לשלוח את התלמידים מראש לאזורים מסוימים בבית הספר על מנת שביחד ככיתה הם יכסו שטחים רבים ככל האפשר משטחו, או להפך, להגביל אותם לשטח מסוים של בית הספר על מנת לגלות את שפע תחומי העניין שעשויים לעלות בו.

מודל ב': סיור עם תיק פלאות

מטרות סיור זה זהות למטרות הסיור הקודם ולמטרות הסיורים שייערכו בעקבותיו, אך הפעם התלמידים יוצאים עם תיק חוקר – 'תיק פלאות' – אשר מאפשר להם להתבונן במרחב דרך משקפיים שונים בכל פעם. הכלים בתיק הפלאות מאפשרים מצד אחד את דיוק וחידוד שאלות התלמידים, ומצד שני הם מאפשרים התבוננות במרחב: אילו שאלות יעלו אצלי כאשר אני מסתכל על העולם דרך זכוכית מגדלת או דרך כלי המודד טמפרטורות? 

דברים על שולחן מצפן מד חום סרגל עכביש ארנק פינצת מד דציבלים
זכוכית מגדלת
סרט מידה
מצפן
סרגל מתקפל
טמפרטורת אוויר
מד טמפרטורת ולחות קרקע
קופסת איסוף

שאלה פתוחה - שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית; שיש לה בפועל כמה תשובות, ותשובות אלה שונות ולעיתים אף סותרות זו את זו.

שאלה מערערת - שאלה המערערת את הנחות היסוד והאמונות הוודאיות של הלומדים; שאלה המטילה ספק ב"מובן מאליו", ב"שכל הישר", חושפת קונפליקטים יסודיים נטולי פתרון פשוט ותובעת לחשוב על שורשי הדברים.

שאלה מחוברת - שאלה רלוונטית לחיי הלומדים ולחיי החברה שבה הם חיים.

שאלה מעשית - שאלה שניתן לעבד לשאלת מחקר; שאלה שיש עליה מידע נגיש לתלמידים.

שאלה עשירה - שאלה המחייבת התמודדות עם תכנים עשירים החיוניים להבנת האדם והעולם; לא ניתן לענות עליה ללא מחקר שקדני וממושך; שאלה הנוטה להתפרק לתת-שאלות.

שאלה טעונה - שאלה שיש בה ממד אתי; לשאלות בעלות משמעות אתית יש מטען אמוציונלי ומטאפיזי חזק, שיש בכוחו להניע למידה ומחקר.

שאלה מעשית - שאלה שניתן לעבד לשאלת מחקר; שאלה שיש עליה מידע נגיש לתלמידים.

שאלה טעונה - שאלה שיש בה ממד אתי; לשאלות בעלות משמעות אתית יש מטען אמוציונלי ומטאפיזי חזק, שיש בכוחו להניע למידה ומחקר.

שאלה מחוברת - שאלה רלוונטית לחיי הלומדים ולחיי החברה שבה הם חיים.

שאלה פתוחה - שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית; שיש לה בפועל כמה תשובות, ותשובות אלה שונות ולעיתים אף סותרות זו את זו.

שאלה עשירה - שאלה המחייבת התמודדות עם תכנים עשירים החיוניים להבנת האדם והעולם; לא ניתן לענות עליה ללא מחקר שקדני וממושך; שאלה הנוטה להתפרק לתת-שאלות.

שאלה מערערת - שאלה המערערת את הנחות היסוד והאמונות הוודאיות של הלומדים; שאלה המטילה ספק ב"מובן מאליו", ב"שכל הישר", חושפת קונפליקטים יסודיים נטולי פתרון פשוט ותובעת לחשוב על שורשי הדברים.

פעילות לכיתות א'-ב' ורעיונות נוספים

ילדים

א'-ב' של טיול

Scroll to Top