למידה חוץ כיתתית

לרוב, כאשר משתמשים במושג "למידה חוץ כיתתית", נראה מול עיננו את המרחב הפתוח. דונלדסון ודונלדסון (1958) ביססו את ההגדרה הקלאסית ללמידה בסביבה החוץ כיתתית (outdoor education) כאשר התייחסו לחינוך, על, למען ובסביבת החוץ. הגדרות מאוחרות יותר מדברות על למידה חוץ כיתתית (outdoor learning) כמאפשרת למידה החוצה תכניות לימודים וכי אינה חייבת להיות קשורה לתחומי התוכן הקשורים באופן הדוק לחוץ כמו גיאוגרפיה, מדעי הטבע והסביבה.

עם זאת לרוב אלו יהיו התכנים המרכזיים בלמידה בסביבה החוץ כיתתית. בימס (2006), מוסיף כי על מנת שלמידה חוץ כיתתית תהיה יעילה, עליה להיות מתמשכת ולא אפיזודית, מבוססת מקום ומאפשרת דיון ומשא ומתן עם התלמידים על התכנים הנלמדים. בשיעור הנלמד מחוץ לכיתה יהיו לרוב אלמנטים דומים לשיעור העוסק בחקר, כשאת הכיתה או המעבדה מחליפים השטח הפתוח או הסביבה האותנטית של תחום התוכן.

אוריון (Orion, 2003), מציג מודל לשילוב הוראה חוץ כיתתית, אשר נחקר לאורך זמן ובמסגרות מגוונות. ממודל זה עולים מספר מאפיינים נוספים ללמידה בסביבה החוץ הכיתתית: על הנושאים הנלמדים מחוץ לכיתה להיות חלק מתוכנית הלימודים, הפעילויות השונות צריכות לקרב את הלומדים עד כמה שניתן לאינטראקציה ישירה עם התכנים הנלמדים, והיציאה מחוץ לכיתה משמעותית כאשר היא מאפשרת חקירה בלתי אמצעית ומוחשית של מה שאינו ניתן לחקירה בכיתה. כמו כן, רצוי לשלב את הלמידה מחוץ לכיתה בשלבים הראשונים של רצף ההוראה כאשר את המפגש בחוץ מקדים מפגש בכיתה, אשר שם דגש על צמצום שלושה מרחבי זרות אשר קיימים בלמידה מחוץ לכיתה: זרות קוגניטיבית – מפגש עם מושגים חדשים, זרות פסיכולוגית – הפער בין ציפיות התלמידים לחוויית "כיף" לבין הלמידה הנדרשת, וזרות גאוגרפית- חוסר ההכרות עם המרחב בו מתבצעת הלמידה.
אוריון וחוקרים נוספים (Dolan, 2016; Beames, 2006) מציינים כי על הפעילויות המתוכננות ללמידה בסביבה החוץ כיתתית ליצור אינטראקציה עם האובייקט הנלמד ולנבוע מתוך התנסות של הלומדים. מכאן שחשובה הכרות המורה עם עקרונות הלמידה ההתנסותית.

יישום בעיצוב האתר

מטרת תהליך הלמידה שאנו מציעים באתר זה היא לאפשר חדשנות פדגוגיות במרחבים הירוקים של בית הספר והסביבה הקרובה לו. . למטרה זו בוצע פיתוח ייעודי ומותאם של ממשק אינטראקטיבי לחצר בית הספר, המשלב באופן הדוק תוכן, טכנולוגיה ופדגוגיה. התוצר הוא חווית למידה דיגיטלית (באמצעות מכשירי קצה) לשימוש עצמאי או קבוצתי של התלמידים בשטח. הפיתוח נעשה בפורמט המקרב, ככל הניתן, ללמידה אותנטית שאינה משוכפלת ואינה משעתקת. מבנה הפעילות אמור לאפשר ללומדים לחוות למידה בצורה שונה מצורות הלמידה המוכרות להם. לסגלי ההוראה, החוויה אמורה להוות מודל קרוב ונגיש לפיתוח עצמאי עתידי של תכני למידה במרחבים הירוקים ובכלל. הטכנולוגיה עצמה בנויה כך שהיא ניתנת להתאמה מקומית מהירה מאד לכל בית ספר המעוניין בכך ובנוסף גם יצירת תוכן חדש, על ידי סגלי הוראה, בטווח ארוך יותר. החידוש המהותי של התכנים המוצעים לפניכם הוא היכולת להתאים את הסיפור לחצר שלי. ההתאמה נעשית באמצעות מימוש מקומי של יחידות הלימוד הכלליות לכל בית ספר אתר ומפה ייחודים. במקביל ליצירת העותק המקומי בית הספר נשאר מחובר גם לשאר בתי הספר - כך נוצר "מקום" שהוא נקודת מפגש אותנטית. כל אחד מבתי הספר המשתתפים בפרויקט הופך לנקודה ברשת הלמידה ובונה את המרחב הירוק שלו (הדיגיטלי והפיזי). לדוגמה, יחידה העוסקת בניטור מצב הצמח, הופכת לרשת של נקודות מדידה על מצב הצמחים בחצרות של פרויקט מל"י. בפוטנציאל היא מחברת את כלל החצרות בבתי הספר בישראל. הלומדים הופכים לחלק ממארג, ממערך רחב יותר, כך שכל לומד יחיד רואה את העץ המוכר לו בתוך מרחב העצים של כלל המשתתפים בפרויקט. גם אם בית ספרך לא זכה בקול הקורא של פיתוח חצר מל"י תוכל להשתמש בתכנים באתר ואף לעבור התאמה דיגיטלית מקומית . לפרטים נוספים

למידה מבוססת מקום

המושג "מקום", הוא מושג מרכזי בדיסצפלינה הגיאוגרפית. אל תוך מושג זה נוצקה משמעות רחבה; בגאוגרפיה התרבותית מתייחסים למקום כתהליך ולא כמתחם המוגדר במרחב. ישנה הבנה כי המקום הוא מהות המלאה ברגש ומשמעות. כאשר תופסים מקום באופן זה מתאפשרת למידה אחרת של המקום למידה עמוקה המתייחסת גם אל העצמי של הלומד במרחב. מכאן שלמידה וחינוך מבוססים מקום באים לידי ביטוי "בפעולה של יצירת ידע מקומי הבוחן את מגוון המשמעויות במרחב, ושואל שאלות של שייכות או ניכור, של זהות או מלכוד ביחס למרחבי הפעולה היומיומיים, המרחבים המדומיינים, הקולקטיביים או האישיים" (בן ישראל, רייכרט, גרנית-דגני, יוני 2015 עמ' 24) את המושג חינוך או למידה מבוססת מקום טבע גרגורי סמיט ( (2002) בה מספר מאפיינים ללמידה מבוססת מקום: בלמידה מסוג זה מורים ותלמידים נוגעים בסוגיות הנמצאות במקום בו מתרחשת הלמידה. ההתנסויות בשטח וההתבוננות על התופעה הבודדת יובילו להתבוננות וחקירה של תופעות במקומות אחרים. תופעות אלה המשמשות ללמידה, יהיו אלה שעליהן תתבסס תוכנית הלימודים. למידה מבוססת מקום שמה דגש על התנסויות המאפשרות לתלמידים להיות יוצרי תוכן וידע הרלוונטי למקום ולא רק צרכני ידע. בנוסף, לשאלות תלמידים ותחומי העניין שלהם יהיה משקל גדול בהחלטה על מה ללמד ובסיס להתחלת לימוד התוכן. תפקיד המורה יהיה תפקיד של מנחה בתהליכי הלמידה. מומחיותו בתוכן אינה המומחיות החשובה ביותר, אלא יכולתו לתמוך בתלמידים ברכישת מיומנויות ועמדות בנוגע ללמידה אפקטיבית. בלמידה מבוססת מקום, הקיר בין בית הספר לקהילה הופך חדיר יותר ויכול להיחצות באופן תדיר.

תקציר תאורטי

מילון מושגים בתחום ובאתר

תחנה: יחידת למידה אינטראקטיבית מבוססת מקום – האתגר שבחשיפת הרובד הסמוי של המרחב הירוק והפיכתו למרחב למידה חברתי רגשי, מקבל מענה באמצעות טכנולוגיית מידע ייעודית ללמידה מבוססת מקום. בלב המענה הטכנולוגי נמצאת יחידת למידה דיגיטלית מבוססת מקום, (תחנה) המכוונת לפעולה פיזית מעשית. הפעולה שאותה מבצעים התלמידים (למידה התנסותית) היא זו החושפת את הרובד הסמוי, כשהיא מותאמת לתחום הדעת ולפרופיל הלומד.

מוקדי למידה – כדי ליצור משמעות וסדר, יחידות הלימוד השונות מתחברות תחת כותרת אחת, מופיעות לפי סדר פדגוגי, לעיתים מתנות את ההתקדמות בביצוע פעולות ומוסיפות מוטיבציות משחקיות לתהליך הלמידה. אפשר לקרוא לארגון זה חוויית למידה, יחידת לימוד או בפשטות, שיעור. אנו קראנו להן מוקדי למידה מתוך מחשבה על ההתייחסות הגיאוגרפית פיזית של חווית הלמידה. ניתן לחבר יחידות ביותר מאופן אחד.

מתי ואיפה להשתמש בתכני האתר

זמן-
- הזמן צריך להיות תחום כדי לא ללכת לאיבוד בתהליך
- הזמן צריך להיות נדיב – כדי לאפשר להתנסות שוב ושוב
- הזמן צריך להיות באחריות הלומד ולא רק באחריות המלמד
- הזמן צריך להיות גמיש – לפני, תוך כדי ואחרי הלמידה הפורמלית
- הלמידה עצמה מתרחשת לאורך זמן : לכן צריכה להיות מחזוריות בתהליך
מקום
- החוויה מתרחשת בהקשר גיאוגרפי פיזי ודיגיטלי אך גם בהקשר חברתי.
- עיבוד החוויה מתרחש ברמת הכיתה
- החוויות וההתנסויות כולן (ברמת הצוות הכיתה או השכבה) נאספות אל מרחב דיגיטלי

למידה התנסותית

למידה התנסותית היא תאוריה חינוכית הנשענת על תאוריות ההתנסות של דיואי (Dewey, 1938), פיאז'ה (Piaget, 1968) ולווין (Lewin, 1951). כל אחד מן ההוגים הללו תפס את תהליך הלמידה ההתנסותי באופן מעט שונה, אך שלושתם ראו חשיבות רבה ואף נחיצות בהתנסות קונקרטית של הלומדים עם תופעות שונות. כמו כן, הם הסכימו כי תהליך החקירה של תופעות בעלות משמעות לחיי הלומדים מחייב התבוננות רפלקטיבית והשענות על ידע קודם, כולל זה הקשור לאותה תופעה. אצל שלושת ההוגים נמצא כמעט את אותם שלבים הקיימים בכל תהליך למידה, כאשר קולב, (1983) איחד את טענותיהם לכדי מודל המציג את תהליך הלמידה כתהליך מעגלי מתמשך כפי שמתואר באיור 1

קולב (Kolb, 1984) מציג מספר עקרונות מוסכמים בבסיס הלמידה ההתנסותית: ראשית, ישנה ההנחה הבסיסית כי אל למידה יש להתייחס כתהליך ולא לבחון את תוצאותיה המידיות, "רעיונות ותפישות אינם קבועים ובלתי ניתנים לשינוי אלא הם נוצרים ומתהווים מחדש במהלך ההתנסות" (Kolb, 1984 p.26). כמו כן, תהליך הלמידה הינו תהליך מתמשך שבבסיסו התנסות, כלומר, אפשר להתבונן על כל תהליך למידה כלמידה מחדש. הנחת יסוד נוספת היא שיש להתייחס ללמידה כתהליך הוליסטי של הסתגלות האדם אל העולם, כלומר, למידה היא אינה רק קוגניציה או תפיסה, אלא אינטגרציה של מכלול האורגניזם: חשיבה, רגש, תפישה והתנהגות. כמו כן, למידה היא תמיד תהליך של יצירת ידע ובכל תהליך למידה חייב להיות חיבור בין האדם לסביבה.

כיום ללמידה ההתנסותית פנים רבות ופרשנותה מגוונת. עם זאת ישנה הבנה רחבה כי יישום של למידה בתוך התנסות קונקרטית הנעשית בקונטקסט אמיתי, תביא את הלומדים להבנה עמוקה יותר ואף תעשיר את מיומנויות החשיבה הביקורתית. (Dillon, 2010; Fägerstam, 2014; Rickerson et al., 2004; Thornburn & Marshall, 2014) בתוך James and Williams, 2017.

קונטקסט אמיתי יכול להיות סיטואציה בה מתרחשת הלמידה אך יכול להיות גם המקום בו מתרחשת הלמידה

איך להשתמש באתר ?

מתוך מחשבה כי הלמידה במרחבי הלמידה הירוקים מאפשרת למידה חדשנית אנו שואפים לאפשר לתלמידים שלנו למידה שהיא עצמאית, התנסותית, חברתית, מותאמת ותלוית הקשר פיזי. אז איך לומדים מנקודת מבטו של התלמיד- לומד: הלמידה מתרחשת כאשר התלמידים שוהים בחצר בית הספר , נעים במרחב בצוותים קטנים ונעזרים בטלפון הנייד כדי לבחור משימות למידה. משימות הלמידה הן התנסויות הנעשות בשיתוף פעולה ושיחה . אנחנו מעודדים את התלמידים להתנסות גם אם הם לא מבינים עד הסוף ולמרות שיתכן ושחסר להם ידע קודם הם מוזמנים להעלות שאלות, ורעיונות חדשים בתוך ההקשר הטכנולוגי, הצוות או הכיתה כך שההתנסות איננה חוויה סוגרת או מסכמת אלא חוויה של התחלה. - למידה בצוות כעקרון למידה כאשר הפרט יוצר קשרים חברתיים הדדיים עם הסובבים אותו ומחקה אותם, הוא רוכש לעצמו ידע ומושגים חדשים (כהן ופרידמן, 2002). בנדורה האמין כי הסביבה מעצבת את התנהגות הפרט, אך בנוסף גם קיימת פעילות גומלין בין הפרט לסביבתו, כלומר לא רק הסביבה משפיעה על התנהגותו, אלא הפרט גם משפיע על סביבתו (בר-אל ונוימאיר, 2009) מתוך ויקיפדיה. ישנם תלמידים שיטענו כי הם לומדים טוב יותר לבד אך אנו נטען כי בלמידת צוות ניתן להשתפר מהתנסות להתנסות